הדר ואח' נ' טורנדו מוצרי צריכה בע"מ ואח'

פסק דין

בתאריך 25.3.12, רכשו התובעים מהנתבע 2 מזגן המיובא על ידי הנתבעת 1 לביתם שביוקנעם, כאשר הנתבע 2 הוא שהתקין את המזגן בביתם של התובעים ואילו הנתבעת 3 היא שהכינה את הצנרת למזגן.

לטענת התובעים, מהמועד שבסמוך לאחר התקנת המזגן ועד להגשת התביעה, נתגלו במזגן תקלות שונות, הן ביכולות הקירור שלו והן בחימום שנועד לספק.

כל ניסיונות הטכנאים שנשלחו לביתם של התובעים על ידי הנתבעת 1, בניסיון לתקן את המזגן, כמפורט בהרחבה בכתב התביעה, לא נשאו פרי.

לאור טענות טכנאי מטעם הנתבעת 1 כי הצנרת למזגן, שהונחה על ידי הנתבעת 3, פגומה – צורפה אף זו לכתב התביעה.

בסע' 3.2 ו-3.3 לכתב התביעה המתוקן שהגישו התובעים בביהמ"ש, סוכמו טענותיהם כנגד כל אחד מהנתבעים, כאשר עד עתה, גם לאחר הגשת כתב התביעה המקורי ולאחר החלפת הצנרת – "המזגן עדיין תקול ואינו מחמם".

בסע' 4 לכתב התביעה המתוקן, מפרטים התובעים את תביעתם הכספית, העומדת על הסך של 19,300 ₪ וכן עתירה לפיצוי נוסף בגין עוגמת נפש, כאשר הסכום הנ"ל כולל את החזרת הסך של 4,700 ₪, מחיר המזגן, סך של 1,200 ₪ הוצאות הרכבתו וסך של 500 ₪ הוצאות פירוקו.

בכתב הגנתן, הכחישו הנתבעות 1 ו-3 את אחריותן לתקלות שנתגלו במזגן ופירטו את גירסאותיהן לאירועים.

הנתבע 2, שצורף לתביעה במועד שמיעת ההוכחות, לא הגיש כתב הגנה, אולם הביא את טענותיו בפני ביהמ"ש במהלך שמיעת ההוכחות.

לאחר שנשמעו מלוא העדויות והטענות וכאשר לא הוגשה לביהמ"ש חוו"ד של מומחה אובייקטיבי, שתקבע חד משמעית את הסיבות לאי פעילותו התקינה של המזגן, הנני קובעת כי מתקיימת אחריותה של הנתבעת 1 לפעילותו התקינה של המזגן, כאשר היא שייבאה את המזגן והיא שסיפקה את תעודת האחריות בגינו.

הנני קובעת כי התובעים לא הוכיחו את אחריותם של הנתבע 2 והנתבעת 3 לתקלות שארעו בפעילותו של המזגן וכי דינה של התביעה שהוגשה כנגד הנתבעים 2 ו-3 – להידחות.

הנני קובעת כי כאשר הנתבעת 1 לא הצליחה לעשות לתיקון המזגן ולהפעלתו באורח תקין – זכאים התובעים לכך כי הוצאות רכישתו של המזגן בסך של 4,700 ₪ והוצאות התקנתו בסך של 1,200 ₪, כפי ששולמו על ידי התובעים לנתבעת 1 – יוחזרו להם על ידי הנתבעת 1.

התובעים עתרו לחיוב הנתבעת 1 בהוצאות פירוקו של המזגן בסך של 500 ₪.

סכום זה לא הוכח על ידי התובעים בכל ראיה שהיא והינו נדחה על ידי.

התובעים עותרים לחייב את הנתבעת 1 בפיצוי בגין הפסד של 13 ימי עבודה.

לקביעתי, עתירה זו לא הוכחה כלל וכלל.

התובעים לא פירטו את המועדים שבהם לא יצאו לעבודתם עקב הופעת טכנאים מטעם הנתבעת 1 בביתם ואין אישור של מעבידיהם כי אכן באותם ימים לא התייצבו לעבודה.

לעניין טענות התובעים לגבי יתרת נזקיהם, הנני קובעת כי התובעים לא עשו דבר להקטנתם.

נהפוך הוא, התנהלותם של התובעים במשך תקופה כה ארוכה היא שגרמה להתמשכות הטיפולים במזגן, טיפולים שבסופו של יום לא הביאו לפתרון.

מסתבר כי עד עתה המזגן אינו פועל והתובעים לא עשו להחלפתו במזגן אחר, דבר שהיה מפסיק את המשך יצירתם של הנזקים וההוצאות הנוספים, החדשים, כנטען על ידם בכתב תביעתם, ושם להם קץ.